חרדה חברתית הינה הפרעה המתבטאת בתחושות חרדה גבוהות לגבי מצבים חברתיים שונים. החרדה מופיעה בעת המצב החברתי עצמו, אך גם עצם המחשבה על הימצאות במצבים חברתיים מעוררי חרדה גורמת לחרדה גבוהה. בשל כך מוצאים עצמם הסובלים מחרדה חברתית במצב של בריחה והימנעות מהימצאות במצבים חברתיים מעוררי חרדה.
ההבדל בין חרדה חברתית לביישנות הוא בעצמת החרדה ובהפרעה בפועל לתפקוד היומיומי.
המצבים החברתיים עליהם מדובר הינם רבים ומגוונים, כאשר כל אדם יכול לחשוש ממצבים מסויימים ולהיות רגוע לחלוטין במצבים חברתיים אחרים:
הופעה מול קהל, שיחה מול בעל סמכות, דיבור בטלפון,הימצאות במצבים בהם אנו נבחנים(כגון ראיונות עבודה),יציאה לפגישה רומנטית,ריקוד,אכילה ליד אחרים,עבודה או כתיבה ליד אנשים אחרים ועוד. במצבים מסוימים גם מטפל רגשי, מומחה בהכוונה ליצירת רוגע פנימי, דרכים להירגע, יכול לעזור לתת פתרונות איך להתמודד עם לחץ, לטפל בהתקף חרדה וכדומה.

אין מדובר בפרפרים הרגילים בבטן כמו שחש כל אדם לפני פגישה רומנטית,אלא מדובר בתופעות פיזיולוגיות כגון כאבי בטן,דופק מהיר,רעד בידיים,עייפות,הזעה,הסמקה,רעד בקול וצורך ללכת לשירותים.
אך אין מדובר רק בכך,ישנו עוד מגוון רחב של דברים קטנים ומעצבנים שאנו אמנם יכולים לחיות איתם, אך היינו מעדיפים שלא יהיו :
לדוגמא כשאנו הולכים ברחוב ולפתע נזכרים ששכחנו משהו ועלינו לחזור. אדם הסובל מחרדה חברתית לרוב לא יבצע פנייה מיידית מחשש ממה שיחשבו האנשים שסביבו כשיראו אותו סב על מקומו, אלא יעשה עיקוף קל שיגרום לכך שאחרים לא ישימו לב אליו.
או אפילו, כשאדם הסובל מחרדה חברתית ממתין לבואו של אדם אחר, הוא יחשוש ממה יחשבו אנשים הרואים אותו סתם עומד באמצע הרחוב, ולכן לעיתים נוכל למצוא אותו מחפש הצדקה להימצאותו שם,כגון לוח מודעות עליו יוכל להסתכל בזמן ההמתנה.
וגם סתם ביישנות לשאול את המורה/מרצה בכיתה.
על פי הערכות פסיכולוגים כ- 13% מהאוכלוסייה סובלים מהבעייה